הכל על היות לך עת טובה

כן, קרבו הימים לשנה מכתובי את מכתבי האחרון על מקום המסכת הזה, ואך זה לטובה כי לא התחשבתי לאחרונה לשאת כל דברים כבדים להודיע, אך כמו אנכי עוד לומד. ורב למדתי אחרי השנה העברה!
ודבר אחר שפנה בלבי אשר לא עוד אתראה כמו תחת יד הגלובליסטים הרשעים וקשרם כי 1) כולם לבד מלאכים ביד אלהים, ולא יוכלו לעשות כל אין היותו ראשונה רצונו; 2) היש האחד הראשון בכל הארץ והשמים אלהים, כלומדת מצותו על עבודת אלילים (היא אחת משבע מצוות כל בני נוח) ותורת מושה, ולכן כולם לבד עצם צבא רעים שהקים אלהים כהיה מעולם וכיהיה עד בוא מלך ממלכת ישראל השלשית בן דוד, ואותם מחה ימחה אלהים בעתם כמו עשה לאבותם; ו 3) רצון אלהים כי אנכי וכולנו לחיות בשמחה ואין דאגה ומפלי לב אשר דבר עליהם רבינו נחמן מברסלב בן פיגא. חשבתי אשר, בפנות עינינו ואוזנינו מפניהם לא להשימם עוד על עינינו, אז אמנה יחוסרו והם קטנים יותר על חיינו, כי הואכלו מדאגתנו ומכל עוז מפלי לבנו, כמראה רב סדרי כשפם, כי הכשף על אחוז עוז מפלי לבנו לרוחות הרעות. וברבות בטחון ואמונה לאלהים, אז חסר תתו אותנו אל יד טבע או יד בני אדם, אף אז יהיה יד אלהים עליו ישיר.
עתה, אל דבר המכתב הזה.

וכמוני קרוב להחיל מלאכת דרוש אשה לי, בעזרת אלהים, בא אל לבי תורת ומשל עמי אחד הזה, אשר שמעתי פעמים רבות מפי אנשים רבים, על דבר ידוע איש את אשה: "הכל על היות לך עת טובה," זה איך העבירתי את הדבר ההוא משפתנו מאנגלית אל שפת עברית, לשמור הפשר.
טוב בעיניי, כי אהבתי לבחון דברים ואמרות! [והלא נמצאה בינת "סדר" בכל דברי שורש ד.ב.ר? כמו הדברים מדבר הוא מקום סדר, דבורה היא חיה העובדת מלאכת סדר ערוכה, ולדבר הוא מבינת "לעשות סדר, לערוך," אל בינתו עתה כי לדבר לערוך סדר דברים וקולות פינו.]
כן, פה אבחון את האמרה הסכלה ההיא, להראות את סכלותה ואת הבלה להיות מוסד לברית.
עתה, על פי האמרה, הדבר אשר הכבד ביותר, אשר "הכל עליו," הוא הדברים "עת טובה." זאת הדבר הכבד ליסוד לברית טובה בין איש ובין אשתו. ואולם נחסרו בדברים הכבדים האלה... הברית והאשה! באמת, על פי המשל, הדבר הראשון הדרוש בברית, הוא "עת!" לא אהבה, לא דבוק, ולא כל תחת השמש, אבל הוא עת. ואך לא ידע איש את העת ההיא את עצמה, לבד איך תיטיב לו בעיניו בתוך ה"עת" ההיא. ולא בעיני אשתו שלא נספרה בכל דברי המשל! זה כי באמת כל יסוד הכסיל לבריתו עם אשתו למען עצמו, ולמען לבו ומראה עיני עצמו, והוא אז בגובה לבו ישליך את חפץ ומחשבות עצמו בקרבו על כל הדבר הנקרא "עת."
והלא חוסר כבדה הדבר "טובה" בשפת אנגלית (היא "גוד")? ואמר עוד הכסיל אותה כאשר יאמר ילד בהשאל מה חיים תחיה או מה חמודות תראה באשה: "טובים." ומכל שמות תואר אנגליות שמהן יבחר לדבר הכבד הזה ויבחר רק "טובה" (גוד), אז נחסר מעט מחשבה, הלא? כן, האמרה הזאת לא נאום חכמה אבל ערות קל לבו העצל, כסל לא להשנות.
וגם החיל הכסיל את אמרתו להוציר את רוחב ברית כל ימי חיים, לאמר את דבר "כל," כי על פיהו "הכל" העת הטובה, ואין כל יותר לברית ההיא מחוץ העת הטובה.
ועוד לא כיליתי. כי יש עוד דבר אחד באמרת הכסיל הריקה והקלה ההיא המראה את צעירתה ונבלה שבה... הוא שם הפועל באמרה: להיות לך (באנגלית "האב"). למה לא להביא או לעשות או לערוך? או כל שם פועל מלבדו החי והעושה, אבל לא, נבחר "היות לך," כינתנו כל פרי ברית אהבה בינך ובין אשתך ביד האלהים ונראו אין עבודת ידך, כמו ישב הכסיל על מטתו ב"היות לו עתו הטובה" הבאת אליו. עם זאת, הדרוש דרושה האשה או הברית?? "תהי לך עתך הטובה" בדרך אחר, אתה הילד המוצה נפשות, אשר לו בריתו עם אשתו תספר לבד לחפוץ ולשבוע.

אמנה זה לא להרשיע כל הכסלים והנבלה האלה לכל אומר האמרה הזאת, כי אך לא חשבו לפני דברם אותה, ואולם זאת האולת אשר תוליד ה"עצה" הזאת.
חשבתי שחכום נחכום בפינו.